איך קוראים את מפת הסיכון–תשואה
כל נקודה במפה היא קרן אחת: הגובה שלה הוא מה שהיא הרוויחה, המיקום לרוחב הוא כמה היא טלטלה בדרך. המדריך מסביר את הצירים, את ארבע הפינות, את כל מצבי התצוגה — ואת מה שהמפה לא יכולה להגיד לכם.
מדריך זה הינו הסבר כללי בלבד ואינו ייעוץ השקעות.
המפה הזו מופיעה בשני מקומות באתר, ובשניהם היא עונה על אותה שאלה: מי השיג תשואה, ובאיזה מחיר בתנודתיות.
- בעמוד ההשוואה של כל אפיק — "מפת σ / μ": כל הקרנות במסלול שבחרתם, על רקע שאר הקרנות באפיק.
- בעמוד של קרן בודדת — "מיקום במסלול": הקרן שאתם צופים בה, מסומנת ובעלת תווית, מול חברותיה למסלול.
טבלת התשואות אומרת לכם מי הרוויח יותר. המפה אומרת לכם מי הרוויח יותר בלי לקחת סיכון גדול יותר — וזו שאלה אחרת לגמרי.
שני הצירים
| הציר | מה הוא מודד | כיוון הקריאה |
|---|---|---|
| אנכי — μ | תשואה לחלון הזמן הנבחר | ככל שהנקודה גבוהה יותר, התשואה גבוהה יותר |
| אופקי — σ (ברירת מחדל) | סטיית תקן שנתית לחלון הזמן הנבחר (12 או 36 חודשים): עוצמת התנודות של הקרן | ככל שהנקודה ימינה יותר, הדרך הייתה תנודתית יותר |
σ, סטיית תקן, אינה "הסיכון להפסיד". היא מודדת עד כמה התשואה החודשית התפזרה סביב הממוצע שלה. קרן שעלתה 8% בקו כמעט ישר וקרן שעלתה 8% דרך ירידה של 15% באמצע יגיעו לאותו גובה במפה — אבל הראשונה תשב הרבה יותר שמאלה.
הצירים מתכיילים אוטומטית לטווח הנתונים שמוצג. אם כל הקרנות במסלול הניבו תשואה חיובית, ייתכן שהקו של 0% כלל לא יופיע על התרשים. קראו את המספרים על הציר, לא את מיקום הנקודה ביחס לתחתית התרשים. במחשב, בתצוגת σ, הציר האופקי מתחיל תמיד ב-0; בטלפון הצירים מותאמים לטווח הנתונים, וציר σ אינו יורד מתחת ל-0.
ארבע הפינות
זו הדרך המהירה ביותר לקרוא את המפה — אבל כל אחת מהן נכונה רק לחלון הזמן שנבחר.
| הפינה | מה קרה שם | איך לקרוא |
|---|---|---|
| שמאל למעלה | תשואה גבוהה, תנודתיות נמוכה | יחס הסיכון–תשואה האטרקטיבי ביותר בחלון הזה. הפינה שאליה כדאי להסתכל ראשונה |
| ימין למעלה | תשואה גבוהה, תנודתיות גבוהה | התשואה הושגה, אבל בדרך תנודתית. שאלו את עצמכם אם הייתם נשארים בקרן הזו אחרי רבעון גרוע |
| שמאל למטה | תשואה נמוכה, תנודתיות נמוכה | התנהגות סולידית. במסלול כספי או אג"חי זו בדיוק המטרה, לא כישלון |
| ימין למטה | תשואה נמוכה, תנודתיות גבוהה | הצירוף הפחות אטרקטיבי בחלון הזה: הקרן טלטלה מבלי לפצות על כך |
הפינות אינן ציונים. מסלול כספי יישב כמעט תמיד בשמאל למטה, ומסלול מנייתי כמעט תמיד מימין למעלה — לא כי אחד מהם טוב יותר, אלא כי הם נבנו למטרות שונות. השוואה אמיתית נעשית רק בין נקודות באותה משפחת מסלולים.
ארבע התצוגות של הציר האופקי
מעל המפה יש שורת כפתורים שמחליפה את מה שנמדד על הציר האופקי. כפתור מופיע רק כשיש בקבוצה קרנות עם ערך לאותו מדד — אם מדד מסוים אינו זמין לקרנות שבמפה, הכפתור שלו פשוט לא יוצג. אנחנו לא ממציאים ערכים כדי למלא כפתור.
מפת σ / μ — ברירת המחדל
הציר האופקי הוא סטיית התקן. זו התצוגה השימושית ביותר להשוואה בין מסלולים דומים, והיחידה שבה הציר האופקי מתחיל ב-0 (במחשב).
תשואה מול שארפ
הציר האופקי הוא מדד שארפ: כמה תשואה עודפת הקרן ייצרה על כל יחידת תנודתיות. ככל שהנקודה ימינה יותר, יחס התשואה לסיכון טוב יותר.
מדד שארפ במפה מחושב על ידינו מאותן תשואות חודשיות, על אותו חלון זמן שבחרתם (12 חודשים או 3 שנים), מול ריבית בנק ישראל הממוצעת באותה תקופה — ולכן הוא כן משתנה כשעוברים בין החלונות, בדיוק כמו σ ו-μ. תווית הציר מציינת את החלון הפעיל. מדד השארפ ל-5 שנים שמפרסמת רשות שוק ההון מוצג, כשהוא זמין, בנפרד — בלשונית נתוני הקרן בעמוד הקרן — ומסומן כך. בנוסף, הנתון אינו זמין לכל הקרנות: במפת האפיק (ובטלפון, בכל תצוגה שאינה σ, כשלא לכל הקרנות יש נתון) מופיעה מתחת למפה שורה שמציינת כמה קרנות מתוך הקבוצה נכללות בפועל. קרן שאין לה שארפ פשוט נעלמת מהמפה — היא לא נכשלה, פשוט אין עבורה מספיק נתונים לחישוב.
תשואה מול α (אלפא)
α מודדת כמה הקרן הוסיפה מעבר למה שהיה צפוי ממנה לפי תנועת מדד ת״א-125 ורגישותה אליו (β), בתשואות עודפות על ריבית בנק ישראל. α חיובית משמעה שבחלון הנמדד הקרן הניבה יותר ממה שתנועת המדד הסבירה — לא בהכרח ניהול טוב יותר, ולכן בתצוגה זו אין פינה "טובה" מסומנת. כמו שארפ ו-σ, α נמדדת לפי חלון הזמן שבחרתם — 12 או 36 חודשים מלאים — ובשונה מ-β, היא משתנה כשעוברים בין החלונות.
ת״א-125 הוא מדד מניות ישראלי. במסלול שאינו מחזיק מניות ישראליות — אג"ח, כספי, חשיפה גדולה לחו"ל — β לרוב נמוכה, קרובה ל-0, ו-α משקפת אז בעיקר את התשואה מעל הריבית, לא ניהול מול השוק. קראו את α תמיד יחד עם β. קו מקווקו עם התווית "כמו ת״א-125" מסמן את α = 0 — המקום שבו המדד עצמו היה יושב — ומצויר רק כשטווח הנתונים חוצה אותו. ההסבר המלא במדריך האלפא.
תשואה מול β (בטא)
β מודדת רגישות: כמה הקרן זזה כשמדד ת״א-125 זז. β סביב 1 משמעה תנועה דומה למדד — ומעט מסלולים נעים כך: בנתונים שלנו מסלולים מנייתיים יושבים לרוב סביב 0.5–0.6, בין היתר משום שהם מחזיקים גם חלק ניכר של מניות בחו"ל; β גבוהה מ-1 מגבירה את התנועה לשני הכיוונים; β נמוכה מ-1 ממתנת אותה; β קרובה ל-0 משמעה שהקרן כמעט אינה קשורה למדד.
באתר β נמדדת מול מדד ת״א-125 על עד 60 החודשים האחרונים — כך כתוב גם על הציר עצמו — ולכן, בשונה משאר המדדים, היא אינה משתנה כשעוברים בין 12 חודשים ל-3 שנים. קו מקווקו עם התווית "כמו ת״א-125" מסמן את β = 1, ומצויר רק כשטווח הנתונים חוצה אותו. β קרובה ל-0 במסלול אג"ח או כספי היא עובדה על מה שהמסלול מחזיק, לא ציון. למסלול מבטיח תשואה אין β כלל — אין לו תשואה חודשית במאגרים הציבוריים — ולכן גם לא α. בקרנות פנסיה, שבהן החלוקה לקבוצות היא רגולטורית ומאגדת סגנונות השקעה שונים, מופיעה מתחת למפה הערה על גסות ממוצע המסלול — β עצמה אינה תלויה בקבוצה.
אלה ארבעת המדדים שהכפתורים מחליפים ביניהם. לכל אחד יש מדריך משלו.
שתי קרנות הגיעו לאותו מקום — אחת בנסיעה חלקה, אחת ברכבת הרים. σ מודדת את הטלטולים.
למדריך באקדמיה ←כמה תשואה הקרן מייצרת על כל יחידת תנודתיות. המספר האחד להשוואת "מי עשתה את זה חכם".
למדריך באקדמיה ←כמה הקרן הוסיפה מעבר למה שתנועת ת״א-125 והבטא שלה היו מסבירות. α חיובית = יותר ממה שהמדד הסביר — לא בהכרח ניהול טוב יותר, ובמיוחד לא כשהבטא קרובה ל-0.
למדריך באקדמיה ←כמה הקרן זזה כשמדד ת״א-125 זז, על עד 60 חודשים. β של 1.2 = מגבירה כל תנועה ב-20%, לטוב ולרע; β קרובה ל-0 = לרוב מסלול שכמעט אינו מחזיק מניות ישראליות.
למדריך באקדמיה ←חלון הזמן: 12 חודשים או 3 שנים
הכפתורים בצד מחליפים את חלון המדידה של התשואה ושל σ.
- 12 חודשים — 12 החודשים האחרונים. רגיש מאוד לרבעון חזק או חלש בודד.
- 3 שנים — התשואה מוצגת כממוצע שנתי לשלוש השנים האחרונות. פחות רועש, ומראה טוב יותר עקביות.
אם קרן מזנקת לפינה השמאלית-עליונה ב-12 חודשים ומתיישבת באמצע ב-3 שנים — זה בדיוק סוג התובנה שהמפה קיימת בשבילה. קרן שמחזיקה מעמד בשני החלונות מעניינת יותר מקרן שמצטיינת באחד מהם.
מה כל נקודה מסמלת
| הסימון | היכן | מה זה |
|---|---|---|
| נקודה כחולה מלאה | עמוד ההשוואה | קרן ששייכת למסלול שבחרתם בלשוניות שמעל המפה |
| נקודה אפורה-בהירה | עמוד ההשוואה | שאר הקרנות באפיק, שלא במסלול הנבחר — רקע להשוואה בלבד. מופיעה רק כשבחרתם מסלול ספציפי והתיבה "הצג את כל הקרנות ברקע" מסומנת (ברירת המחדל) |
| נקודה כהה עם מסגרת לבנה, טבעת מקווקווית ותווית | עמוד הקרן | הקרן שאתם צופים בה כרגע |
| נקודה כחולה | עמוד הקרן | שאר הקרנות באותו מסלול — אותו כחול כמו בעמוד ההשוואה |
כל נקודה לחיצה. לחיצה פותחת את עמוד הקרן, ושם תמצאו את התשואה המצטברת, את ההשוואה מול חציון המסלול ואת פירוט דמי הניהול. ריחוף מציג חלונית עם שם הקרן, התשואה לחלון, וערך המדד הפעיל.
אם לקרן שאתם צופים בה חסר הנתון של המדד הפעיל, הנקודה שלה לא תופיע — ובמקרה כזה מוצגת הודעה מפורשת מעל המפה במקום נקודה שנעלמה בשקט.
ארבע טעויות קריאה נפוצות
- לקרוא את המפה כדירוג. המפה מתארת חלון זמן שהסתיים, לא תחזית. תשואת עבר אינה מבטיחה תשואה עתידית, וזה נכון גם לנקודה שיושבת בפינה הטובה.
- להשוות בין נקודות ממשפחות שונות. מסלול כספי מול מסלול S&P 500 אינם מתחרים — הם שני מוצרים לשתי מטרות. השתמשו בלשוניות המסלולים כדי לצמצם את המפה לקבוצה בת-השוואה.
- לפרש σ נמוכה כ"בטוח". σ נמוכה משמעה תנודות קטנות בעבר הקרוב. מסלול סולידי עדיין יכול להפסיד כוח קנייה לאורך זמן אם התשואה שלו נמוכה מהאינפלציה.
- להתעלם מדמי הניהול. המפה מציגה תשואה לפני דמי ניהול, ולכן העלות אינה גלומה בגובה הנקודה. דמי הניהול הם הנתון היחיד שידוע מראש; את המספר תמצאו בטבלה מתחת למפה.
מאיפה מגיעים המספרים
הנתונים מגיעים מהמאגרים הציבוריים של רשות שוק ההון — גמל-נט, פנסיה-נט וביטוח-נט — ומעודכנים אוטומטית. התשואה מוצגת לפני דמי ניהול, כפי שפורסמה, בכל האפיקים, ודמי הניהול מוצגים בנפרד. בחיסכון לכל ילד דמי הניהול משולמים על ידי המדינה. תאריך העדכון מופיע בתחתית כל תרשים.
α ו-β אינן נתון מהמאגרים — אנחנו מחשבים אותן. המאגרים הציבוריים אינם מפרסמים אלפא ובטא בצורה הזו; Fundbase מחשבת אותן בעצמה, מאותן תשואות חודשיות לפני דמי ניהול:
- המדד — ת״א-125, מדד מחירים ללא דיבידנדים (סדרת סגירות חודשיות, מקור: Yahoo Finance, סימול ^TA125.TA), אותו מדד לכל האפיקים, בתשואות עודפות על ריבית בנק ישראל (מודל CAPM).
- β בטא — שיפוע התשואה העודפת החודשית של הקרן מול זו של המדד, על עד 60 החודשים האחרונים; מוצגת מ-24 חודשים חופפים.
- α אלפא — אלפא של ג׳נסן, בנקודות אחוז לשנה, על חלון מלא של 12 חודשים (בתצוגת 12 חודשים) או 36 חודשים (בתצוגת 3 שנים, בטבלאות ובדף הקרן); מוצגת רק כשלכל חודש בחלון יש נתון וכשיש לקרן β.
- הטיה ידועה — המדד אינו כולל דיבידנדים, ולכן α נוטה כלפי מעלה, בקירוב בגובה תשואת הדיבידנד של המדד כפול β.
- לא האלפא של גמל-נט — רשות שוק ההון מפרסמת במאגריה אלפא משלה, בשיטה אחרת ועל חלון אחר, ואנחנו לא מציגים אותה; לכן α כאן שונה מזו שבגמל-נט.
הכללים המלאים, לכל מדד, בעמוד המתודולוגיה.
פתחו את ההשוואה של האפיק שרלוונטי לכם ונסו לקרוא את התרשים בעצמכם.